<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן צ"ח</h1>
<h2>דף קיא:</h2>
קערה שמלח בה בשר פי' של חרס ואפילו היא נקובה ואפילו היתה שועה באבר אסור לאכל בה שום מאכל רותח לעולם שכבר נבלע הדם בחרסיה וכתב הר"י מקורביל ז"ל אפילו תבשיל של בשר מפני הדם הבלוע בה. וביאר הר"ף ז"ל ואם תאמר היכי דמי אי בכלי שאינו מנוקב אפילו הבשר שמלח בה אסור ואי בכלי מנוקב אמאי אסור לאכול בה רותח הא אמרינן דמא משריק שריק [אפילו מבשר ויש לומר לעולם בכלי מנוקב ובקערה של חרס דחרס בלע טפי ולא שייך משריק שריק] וגרע טפי מלגבי בשרא [תדע] דהא צונן בצונן לא בלע וגבי כלי חרס אמרינן [פסחים ל' ע"ב] חזינן להו דמדייתי ובלעי דאסירי פי' דבלעי אפילו מצונן ע"כ. וה"ר אהרן הלוי ז"ל כתב הכלי שמולחין בו הבשר הרי הוא מותר שעד שלא הגיע הבשר [ל]מליח כרותח כבר כלה כל הדם העתיד לצאת על ידי המלח ומן הטעם הזה גם [כן] מותר לחתוך בשר מליח בסכין ואין הסכין נאסר ע"כ.
ומותר למלוח פעמים רבות בכלי מנוקב ואין חוששין לו שמא יפלוט בפעם שנית מה שבלע בראשונה ויבלע זה הבשר אם ישהה שם יותר משיעור מליחה דכל זמן שטריד לפלוט ציר לא יבלע דם ועוד כי המליחה מפלטת דם (הבש) [שבה] אבל אינה מפלטת דם הבא מן החוץ לא מן הבשר ולא מן הכלי כדאשכחן בדגים ועופות שמלחן זה עם זה שהדגים אסורין ואין להם תקנה מן המליחה שנית.
<h2>דף קיב:</h2>
דגים ועופות שמלחן זה עם זה ואפילו בכלי מנוקב הדגים אסורים מפני שהדגים רפים וגומרים פליטתן מהרה ובולעין הדם היוצא מן העוף אחר פליטתן ואין צריך לומר אם מלחן עם בשר בהמה וחיה.
ובשר שחוטה שנמלחה עמו בשר נבלה אסורה אע"פ שהוא בכלי מנוקב. וכן דג טהור שנמלח עם דג טמא אפילו בכלי מנוקב אסור מפני שבולע מציר הטמא וציר נוח לבלוע אבל נמלח דג טהור בכל[י] שיש בו טמא תפל ואפילו אינו מנוקב מותר הטהור שהרי אינו בולע כל כך שיחזור ויפלוט כלום.
<h2>דף קיג.</h2>
ואיסור הנמלח עם היתר הרי הוא כרותח דצלי וצריך קליפה לאותו היתר ואם נכבשו בחומץ יחד הרי הוא כמבושל בקדירה ואסור.
בני מעים אין מחזיקין בהם דם לפיכך אם בשלו אותן בקדרה בלא מליחה מותרין וכתב הרשב"א ז"ל דאלו בני מעים אמרו בדקין הסובבין הכרס סביב הכנתא והמעים וחלחולת אבל הכרס ושאר בני מעים מחזיקין בהם דם וצריכין מליחה. ובני מעים שאמרנו לא אמרנו אלא בהן עצמן אבל בשמנן מחזיקין דם והעין מעידה שיש בה דם. והכנתא עצמה יש מן הגדולים שאסרוה בקדרה לפי שהיא מלאה יותר מדאי חוטין דקין קטנים מלאים דם ואפילו חתכה חתיכות קטנות [הרבה ומלחן] אסורים ועכשו ראיתי שנהגו בהן היתר. ואותן חוטי דם כשאדם בקי בהן מותחין אותם ונשלפין היטב עד שלא ישאר אחד מהן. אחר שאמרנו שאין מחזיקין דם בהן יש מי שאוסר אותן למלחן עם הבשר שכל מי שאינו טרוד לפלוט בולע ויש מתירין. והטעם נראה לי שאין מחזיקין להם דם [אבל] ציר יש להם וכל שפולטין ציר אין בולעין דם ולא ראינו מי שנזהר מלמלוח אותו עם הבשר. ויראה לי כשמולחין החולחלת אין מולחין אותה אלא מן הצד החיצון ששם השומן דבק ושמחזיקין בהן דם ע"כ.
